מחקרים קודמים הביאו ראיות סותרות לגבי ההשפעות המניעתיות של החדרת חלבון פרה מוקדם על אלרגיה לחלב פרה (CMA). באמצעות ניסוי מבוקר אקראי, מחקר זה בדק האם הכנסה מוקדמת של נוסחת חלב הפרה (CMF) יכולה לשמש אסטרטגיה יעילה במניעה ראשונית של CMA בקרב אוכלוסייה כללית.
עוד בעניין דומה
במחקר זה גייסו ילודים מ-4 בתי חולים באוקינאווה, יפן. המשתתפים הוקצו באופן אקראי לבלוע לפחות 10 מ"ל CMF מדי יום (קבוצת בליעה) או להימנע מ-CMF (קבוצת הימנעות) בין חודש לחודשיים. בקבוצת ההימנעות הוספה הנקה בנוסחת סויה לפי הצורך. אתגר מזון דרך הפה בוצע בגיל 6 חודשים כדי להעריך את התפתחות ה-CMA. הנקה רציפה הומלצה לשתי הקבוצות עד גיל 6 חודשים.
במחקר חילקו 504 תינוקות אקראיות לשתי הקבוצות. בסך הכל, ההורים ל-12 משתתפים סירבו לקבל את ההתערבות, ומדגם המחקר כלל 491 משתתפים (242 בקבוצת הבליעה ו-249 בקבוצת ההימנעות) לצורך ניתוח כוונה לטיפול (intention-to-treat) שונה. היו 2 מקרי CMAי(0.8%) בקרב 242 חברי קבוצת הבליעה ו-17 מקרי CMAי(6.8%) בקרב 249 המשתתפים בקבוצת ההימנעות (יחס סיכון 0.12, רווח בר-סמך 95%, 0.01-0.50, רמת מובהקות<0.001) הפרש הסיכון היה 6.0% (רווח בר-סמך 95%, 2.7-9.3). כ-70% מהמשתתפים בשתי הקבוצות עדיין הניקו בגיל 6 חודשים.
מחקר זה מצא שבליעה יומית של CMF בגיל חודש עד חודשיים מורידה את הסיכוי התפתחות CMA. אסטרטגיה זו אינה מתחרה בהנקה.
מקור:
Sakihara T. Et al. (2020) Journal of Allergy and Clinical Immunology: published online