חדשות

במשרד הבריאות מזהירים: מחסור אקוטי ברופאים בתוך 15 שנה

אל מול הזדקנות האוכלוסיה, שיעור הרופאים הצפוי בישראל ב-2025 יגיע ל-3.3 רופאים לאלף נפש – נמוך מהשיעור הקיים ב-OECD כבר כיום. הסיבות לכך בדו"ח מינהל לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות

רופאים מתמחים. אילוסטרציה

דו"ח שהוכן במינהל לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות מזהיר מפני ירידה באיכות הטיפול הרפואי ובמחסור אקוטי ברופאים בישראל בתוך 15 שנה, שילך ויחמיר לאחר מכן. הדו"ח מצביע על כך ששיעור הרופאים לנפש ביישובי הפריפריה ובמיוחד בדרום – שם המצב חמור במיוחד - נמוך מאוד.

בין הנתונים הבעייתיים שעליהם מצביע הדו"ח: שיעור הרופאים בדרום עומד על 2.1 ל-1,000 נפש, לעומת 5.3 בתל אביב. רק 18% מרופאי הילדים בנגב הם בוגרי מוסדות ישראליים. 56% מהרופאים שהחלו לעבוד במחוז זה ב-2019 הוכשרו במדינות שהחל מ-2026 לא יוכרו  הלימודים בהן לצורך קבלת רשיון לעסוק ברפואה בישראל, בשל רמתם הנמוכה של לימודי הרפואה שם. המחסור ברופאים ניכר כבר עתה בשטח ובין ביטויו תהליכי שחיקה באיכות הרפואה וזמינותה ומחסור במיוחד בתחומי מקצוע שונים.

בישראל כיום כ-29,700 רופאים פעילים - שיעור של 3.19 ל-1,000 נפש בעוד הממוצע במדינות OECD כיום הוא 3.5 רופאים ל-1,000 נפש. לפי תחזית צוות התכנון האסטרטגי במשרד הבריאות שסיכם את הערכותיו במסמך:  בשנים הקרובות שיעור הרופאים ל-1,000 נפש בארץ יגדל אמנם ל-3.3 עד שנת 2025, אך בעשור שלאחריו צפוי לרדת עד ל- 3.22 ב-2035.

בדו"ח נאמר, בין השאר: "בעת הזו של מגיפת הקורונה עולה באופן תדיר הטענה שהמחסור ברופאים ובכוח אדם רפואי הוא המקור העיקרי לגבולות הספיקה של מערכת הבריאות. עובדים במערכת מעידים שהקושי מורגש היטב בכל חורף". בין הסיבות לבעיה המתפתחת: קצב גידול האוכלוסיה בישראל, התארכות תוחלת החיים לצד עלייה בשיעור הזקנים באוכלוסיה. בסוף 2018 היוו בני ה- 75 ומעלה 4.8% מכלל האוכלוסיה ושיעורם צפוי לטפס ל-7.1% עד 2035 וב-2050 יגיע ל-8%.

המחסור ברופאים מושפע גם מפרישה נרחבת לגמלאות של רופאים. רבים מהם הגיעו מבריה"מ לשעבר בשנות ה-90 וקיים קושי בהגדלת בסיס ההכשרה לרופאים בקצב שידביק את הצרכים הגדלים והולכים. קיימת הגבלה במספר המקומות במחלקות בתי החולים לשם התמחות וכן יש מעט מדי מקומות בבתי הספר לרפואה.

בישראל קיים פער בין הביקוש ללימודי רפואה ובין מספר המקומות שבפקולטות. ב-2017 הציון הממוצע במבחן פסיכומטרי של סטודנטים שניסו להתקבל לימודי רפואה ולא הצליחו היה 711. הממוצע של  אלה שהתקבלו באותה שנה היה  735. אמנם משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה הביאו להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים רפואה, אולם עיקר הגידול ברופאים קשור בכך ש-60% מאלה שנקלטו במערכת למדו בחו"ל. "הגידול הדרמטי במספר הסטודנטים הישראלים המוכשרים בחו"ל נבע מתנאים מקלים יחסית לקבלת רשיון לעסוק ברפואה בארץ", קובע הדו"ח, "אולם הביאו לעלייה בכמות הסטודנטים הלומדים במוסדות שרמתם האקדמית והקלינית נמוכה מאוד. ניתן להצביע על ירידה משמעותית באיכות הממוצעת של בוגרי חו"ל. התופעה מדאיגה".

לפני שלוש שנים הגיעו לאגף הרישוי במשרד הבריאות תלונות על הרמה הנמוכה של סטז'רים, בין השאר על כך שלא ראו חולה בכל תקופת לימודיהם בחו"ל או רופאים שלא ניתן לסמוך עליהם ולהפקיד בידיהם מטופלים. בדיקה באגף העלתה: ככל שבית הספר לרפואה בחו"ל יותר גרוע - כך הגיעו אליו יותר ישראלים מבין אלה שלא התקבלו ללימודים בארץ. רק 25% מבוגרי בתי הספר לרפואה באוקראינה, גיאורגיה או מולדובה לדוגמה, עוברים את מבחני הרישוי ומוסמכים כרופאים בישראל.

בתי החולים בפריפריה מסתמכים בעיקר על בוגרי חו"ל. 91% מהרופאים המתמחים בבית החולים ברזילי באשקלון לדוגמה הם בוגרי חו"ל. 98% בבית החולים הסקוטי בנצרת, 82% בבתי החולים זיו בצפת ו"פדה-פוריה" בטבריה ו-78% ב"לניאדו". לעומת 30% ב"שיבא", 24% ב"איכילוב" ו-10% ב"בילינסון".

משרד הבריאות שואף להגיע לכך שלפחות 60% מהרופאים החדשים שייקלטו מדי שנה במערכת יהיו בוגרי לימודי רפואה בישראל. אלא שמסלולי הלימוד בארץ אינם ערוכים להגדיל את מספר מקומות הלימוד.

בין הרעיונות שעלו לפתרון הבעיה: הגדלת  מספר השדות הקליניים קיימים, פתיחת שדות קליניים חדשים בקהילה, שימוש בסימולטורים ובשיטות לימוד נוספות. אלא שעדיין לא נפתרה בעיית המחסור בתקנים במיוחד במקצועות מבוקשים ונגד מקצועות שבהם קיימת מצוקת כוח אדם, בעיקר גריאטריה ופתולוגיה. המחסור עלול להביא לכך שיותר בוגרי לימודי רפואה בישראל יחפשו עבודה בחו"ל.

בין הרעיונות שנבחנים: לעודד יותר רופאים לעבור מהמרכז לפריפריה ובעיקר להצמיח את הרופאים מתוך הפריפריה ולא "לייבא" אותם ממקומות אחרים.

נושאים קשורים:  מחסור בכוח אדם רפואי,  חדשות,  בריאות בפריפריה,  לימודי רפואה
תגובות