מתווים אישיים לכל סטודנט לרפואה מחו"ל שגויס וימשיך ללמוד בארץ

בתי הספר לרפואה בישראל נערכים לקליטת סטודנטים לרפואה מאוניברסיטאות בחו"ל שגויסו בצו 8, כך הודיע פורום דיקאני הפקולטות לרפואה בדיון שנערך בישיבת ועדת הבריאות בכנסת אתמול (ב'). עוד הודיעה נציגת הדיקאנים בדיון, פרופ' רלי הרשקוביץ, דיקאנית הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, כי הדיקאנים עושים מאמצים רבים כדי לקבל כ-100 סטודנטים, למרות העדר תשתיות.

הנוכחים בדיון עסקו, בין השאר, בצורך להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה הלומדים בישראל, להתחשב בסטודנטים שעזבו הכל והגיעו לשרת בצבא, לעתים למרות שהיה להם פטור משירות, ומאידך לשמור על רמת הלימודים הגבוהה הנהוגה בבתי הספר לרפואה בישראל ולקבל את כל מי ששירת במילואים לפחות 30 יום למרות העדר התשתיות בבתי הספר לרפואה.

הדיון עסק גם בבחינות רישוי, במתן פקטור של שלוש נקודות לציון עובר במבחן (57 במקום 60) גם לבוגרי חו"ל, כפי שנעשה לבוגרים בישראל. נדונו בנוסף מקרים פרטניים, למשל סטודנטים שנפצעו ולכן לא השלימו שירות מילואים של 30 יום, או מי שגר בעוטף והיה בסכנת חיים בשבעה באוקטובר אך אף אחד מבני משפחתו לא נפגע ולכן אינו כלול במתווה ועוד.

בדיון נכחו סטודנטים לרפואה מחו"ל ובני משפחה שלהם, שהסבירו את הקשיים מול המתווה שגיבש פורום הדיקאנים של בתי הספר לרפואה.

פרופ' הרשקוביץ ציינה כי מדובר בחובה מוסרית לקבל את הסטודנטים שסיכנו את עתידם המקצועי בעצם עזיבת הלימודים בחו"ל. היא התייחסה לשאלות שעלו ואמרה בין השאר כי הדיקאנים ידונו באפשרות להעניק הסמכה ישראלית לכ-20 סטודנטים בשנה החמישית והשישית ללימודיהם.

עוד ציינה הרשקוביץ כי כבר קודם לאירועי השבעה באוקטובר מתחו הדיקאנים את מספר התלמידים שמתקבלים מדי שנה מ-700 ל-1,090 ואמרה כי הצורך להוסיף כעת מאה תלמידים נוספים נעשה בהעדר תשתיות: "נעשה הכל כדי שמי שנרשם יוכל ללמוד, מי שהפסיק את לימודיו יוכל להשלימם", אמרה והבטיחה כי ועדת החריגים תבחן כל מקרה לגופו.

יו"ר הוועדה, יוני משריקי (ש"ס), הפציר בדיקאנים לעשות כל שניתן כדי לקלוט את הסטודנטים לרפואה שחזרו ארצה לשרת במסירות רבה יחד עם סטודנטים רבים אחרים: "חובה עלינו לוודא שניתן להם מענה מיטבי ולאפשר להם את המשך הלימודים וההסמכה". הוא קרא למשרד הבריאות לבחון מחדש את רשימת האוניברסיטאות המאושרות ללימודי רפואה מבחינת רמתן וכן קרא לבדוק מה ניתן לעשות לגבי סטודנטים שלומדים במדינות שבהן יש אזהרת מסע, דוגמת תלמידים דרוזים שלומדים בירדן.

חגי זילברמן, מנהל רישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, הבטיח כי יתחשבו בחיילי המילואים שלא יכלו להתכונן למבחן, והזהיר כי יש הבדל מהותי בין לימודי הרפואה בארץ ללימודים בחו"ל, שם לא ניתן לוודא את הבקרה על המיומנות הקלינית של הסטודנטים. לדבריו, 80% מבתי הספר לרפואה בחו"ל מלמדים ברמה נמוכה, כך שרק 30% מבוגריהם מצליחים לצלוח את המבחנים בארץ. הוא הדגיש כי לפני כחמש שנים נבדקה רמת הלימודים ולא יאושרו לימודים באוניברסיטה שאיננה ברשימה.

ד"ר ואדים בנקוביץ, מנהל המערך האורתופדי בבית החולים סורוקה, הדגיש כי למרות שהוא וילדיו למדו בחו"ל, מי שמגיע לעבוד בארץ, הכרחי שייבחן בארץ. הוא קרא להעניק פקטור גם בשגרה למשרתים בצה"ל או בשירות הלאומי.

פרופ' עידו וולף, ראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אמר בדיון כי שנת הלימודים הנוכחית מאתגרת במיוחד ועד שנפתחת כיתה אין יודעים כמה תלמידים יהיו בה. "אנו פותחים תכנית חדשה לגמרי לכל כיתה בשנה שתיפתח ב-1 בפברואר עם מסלולים אישיים לכל תלמיד שלמד בחו"ל. אנחנו לא יודעים כמה תלמידים יהיו בשנת הלימודים, כמה ברשימת המתנה. אנו מתקשרים לכל מי שנמצא ברשימת המתנה אך יש לוחמים שאי אפשר ליצור עימם קשר".

פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, הציע לוותר על ממוצע 80 או ציון בפסיכומטרי לסטודנטים בשנה ראשונה עד רביעית מאוניברסיטאות שמוכרות על ידי רפורמת יציב. "הם מוכרים כרופאים לגיטימיים במדינת ישראל ולכן אין מה להגביל אותם בממוצע של 80 או מבחן פסיכומטרי", אמר. "הם לומדים באוניברסיטאות מוכרות ולכן אם הם סיימו שנה א' יתקבלו ללימודים בשנה ב' ואם לא יעברו את הבחינות יישארו בשנה א' שנה נוספת. אין צורך גם ממוצעים וגם פסיכומטרי, במיוחד שלא כולם עשו פסיכומטרי. אם זה אותו סילבוס באוניברסיטה שבה למדו – קבלו אותם ללימודים".

פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית. "אם זה אותו סילבוס באוניברסיטה שבה למדו – קבלו אותם ללימודים". צילום: דוברות הר"י

פרופ' חגי קרא לאוניברסיטאות לתת הכשרה ישראלית גם לתלמידים בשנה החמישית או השישית. "אם הם יצליחו בחלק הקליני, שיקבלו את התואר מאוניברסיטה ישראלית ולא ינהלו את העניין לבקש תואר מאוניברסיטה מאירופה", אמר.

"לא משאירים אף אחד מאחור", אמר ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה. ד"ר פלדמן הדגיש כי הוא נותן אמון בוועדת החריגים ומקווה שהיא תתייחס ברוח נכונה ובלב חפץ לפניות. הוא הוסיף ואמר כי כבר כיום יש בעיה ברפואת מומחים ורפואת משפחה וכי "יש צורך מהותי לגייס יותר ישראלים שילמדו בארץ את השיטה ואת הדרך שהרפואה הישראלית מתנהלת בה. אנחנו צריכים שילמדו כאן בשנה 2,000 רופאים ולשם כך צריך להרחיב את בתי הספר הקיימים וגם לפתוח פקולטות נוספות".

ועדת קבלה ארצית בודקת כל פנייה

פורום דיקאני הפקולטות לרפואה בישראל החליט לקלוט כ-88 סטודנטים לרפואה הלומדים בחו"ל וגויסו בצו 8 לשירות מילואים ובנוסף לקלוט מספר דומה של מגויסים בצו 8 לשירות מילואים ארוך החל מפרוץ הלחימה, שנמצאים ברשימות ההמתנה ללימודי רפואה בפקולטות השונות, עברו כבר את כל הליכי הסינון וחסרו נקודות בודדות על מנת להתקבל ללימודים.

המתווה הראשוני פורסם לפני כחודש, ולאחר שהתברר שתנאי הסף בו מהווים חסם משמעותי לקבלה, הוחלט להוריד עוד את תנאי הסף, בעיקר לשנה א', מתוך רצון לבוא לקראת המגויסים ולהגדיל את קבוצת המתקבלים. מתווה מעודכן התפרסם לפני כשבוע.

ועדת קבלה ארצית מיוחדת, המורכבת מנציגי כל הפקולטות, בודקת פרטנית כל פנייה. הוועדה משתדלת להתחשב בהעדפות שנמסרו על ידי הפונים, אולם השיבוץ הסופי נעשה בהתאם ליכולת הקליטה של כל פקולטה. משרד הבריאות, שהיה שותף לתיאום סביב המתווה, התחייב להעמיד לרשות הפקולטות לרפואה את התקציב הנדרש לקליטת אותם סטודנטים נוספים ולממן את הסבבים הקליניים של המתקבלים לשנים ה'-ו'.

לדברי הפורום, התקבלו כ-90 פניות של מגויסים בצו 8 ששירתו מעל 30 יום מפרוץ המלחמה, כ-23 שהתקבלו לשנים א'-ב'-ג' (השנים הפרה-קליניות), כשמונה התקבלו לשנה ד' (הכוונה למי שניתן לקלוט במסלול ארבע-תלת שנתי), כ-47 התקבלו לשנים ה'-ו' (סבבים קליניים בבתי חולים). סה"כ, כ-78 סטודנטים מחו"ל שהתקבלו לפי המתווה וכ-30 סטודנטים מגויסים מתקבלים ללימודים מרשימות המתנה מהפקולטות לרפואה בישראל.

פרופ' הרשקוביץ אמרה בסיכום הדיון כי המטרה משותפת והדיקאנים מודעים לכך שאיכות הלימודים תרד אך "אנו מקבלים אותם באהבה ונעשה כל מה שאפשר כדי לעזור להם לסיים את הלימודים כדי שיהיו הרופאים האיכותיים שאנו יכולים לעשות בבתי הספר לרפואה שלנו".

היא סיפרה כי פרופ' שאול יציב עובר על הקריקולום של כל סטודנט. לגבי סטודנטים בשנה חמישית ושישית אמרה כי פרופ' יציב נמצא בקשר עם האוניברסיטאות שלהם בחו"ל. עוד אמרה כי יש הצעה על פיה הם יחזרו על השנה האחרונה שלהם בלימודים בארץ, כך יפסידו שנה אחת של לימודים אך יוכלו ליישר קו עם הידע הנלמד בארץ.

לסיכום, בתי הספר לרפואה נאלצים לעשות מאמץ בלתי רגיל כדי ליצור שנת לימודים לרפואה מחוץ לשנת הלימודים הרגילה עבור כל סטודנט שנקלט ויוצרים מתווים אישיים לכל סטודנט שמגיע מחו"ל ומתחיל ללמוד בארץ.